|
|
בפירושו לתורה לא יישם רש"י את הכלל בפסוקים שהמדרשים הציעו זאת , למעט במקום אחד , ששם הביא את מדרש ההלכה כולו , על שתי הדעות שבו : . 1 לפני משה – ואחר כך לפני אלעזר – אפשר אם משה לא ידע , אלעזר יודע ?! אלא סרס המקרא ודרשהו , דברי רבי יאשיה . אבא חנן משום רבי אלעזר אומר : בבית המדרש היו יושבים , ועמדו לפני כולם . ] במדבר כז , ב [ כאן הובא , כאמור , כל המדרש , על שתי הדעות שבו . אבל בבמדבר ט , ו – הפסוק שעליו מוסבת הדרשה שציטטנו לעיל – פירש רש"י לפי הדעה שאין צורך בסירוס המקרא : . 2 לפני משה ולפני אהרן – כששניהם יושבים בבית המדרש באו ושאלום . ולא יתכן לומר זה אחר זה , שאם משה לא היה יודע , אהרן מנין לו ?! ] במדבר ט , ו [ פרשניו הוטרדו מן הסתירה שיש לכאורה בין שתי הערות הפירוש : באחת נקט כדעה שאין צורך לסרס את המקרא , ואילו בשנייה הציע את שתי האפשרויות . אפשר שמאחרי ההבדל הזה עומד שיקול פרשני , אך מה שחשוב לענייננו הוא שרש"י לא יישם את הכלל במקומות שהוזכרו במדרשים , זאת אומרת : הוא לא ראה צורך גדול בשיטה הפרשנית הזאת . עם זה , המונח סרס המקרא ודרשהו נזכר פעמים רבות בפירושיו לפסוקים אחרים :...
To the book |
|
|