|
|
בחלוקת הזמנים של רש"י יש שלושה זמנים : עבר , עתיד והווה . העבר מובע על ידי צורת קטל ( וגם ויקטל , ( העתיד על ידי צורת יקטל ( וגם וקטל , ( ואילו ההווה , אפשר לו שיובע על ידי מספר צורות : ההווה משתרע מן העבר ועד לעתיד , ולכן אפשר להביעו גם על ידי הצורות האופייניות לזמנים אלה , דהיינו קטל ויקטל , וגם על ידי צורה משלו – צורת קוטל . הבעת התמידיות היא מרכיב חשוב במשמעות ההווה , והיא מציינת את ההרגליות . נראה כמה דוגמות לכך : . 22 כי ידעתיו ... – ולמה ידעתיו , למען אשר יצוה , לפי שהוא מצוה את בניו עלי לשמור דרכי . ואם תפרשהו כתרגומו , יודע אני בו שיצוה את בניו וגו , ' אין למען נופל על הלשון . יצוה – לשון הווה , כמו ככה יעשה איוב ( איוב א , ה , ( על פי ה' יחנו ( במדבר ט , כ . ( למען הביא : כך הוא מצוה לבניו : שמרו דרך , ה' כדי שיביא ה' על אברהם וגו . ' ] בראשית יח , יט [ . 23 כי יבא – כמו : כי בא , לשון הווה . ] שמות יח , טו [ . 24 וידבר משה אלהם שליחותו של מקום . ולשון הווה הוא כל העניין הזה . ] שמות לד , לא [ הערות אלה מדגישות שמדובר בזמן הווה . רש"י נותן לצורת הפועל שבפסוק פרפרזה בצורת קוטל...
To the book |
|
|