|
|
בפרק הזה דנו בהערות פרשניות של רש"י שעוסקות בצירוף הפועלי . רש"י מזהה את תופעת ההצרכה ומבחין בקפדנות בין מילת יחס מוצרכת ובין מילת יחס שאיננה מוצרכת . הוא מבחין בין משמעויות שונות שיש לפעלים עם 93 התופעה מוכרת בעברית המקראית , ראה גזניוס , דקדוק , . 118 g-f הצרכה שונה , ואינו מתעלם מן העובדה שלעתים יש מילות יחס שונות אך המשמעות איננה משתנה . הוא נותן הגדרה ברורה למילת היחס המוצרכת , ומשלים במקומות רבים את המשלים המוצרך המתבקש לפועל . עיון בכמה פעלים ( כגון אסף , קבר , קינא , שעה ) מלמד שפירושו נשען על זיהוי המבנה התחבירי של הפעלים , וההיצמדות למבנה באה גם במקומות שאין זה מתבקש מן ההקשר , וגם כאשר קודמיו ( כגון מנחם ) פירשו אחרת . בכל המקומות פירושו מצטיין בעקיבות ובשיטתיות , והוא חוזר על דבריו שוב ושוב . במיוחד ראוי לציון זיהוי המשלים המקודם תוך הבחנה בין מבנים שונים של פעלים ( דיבר , אמר ואחרים , ( זיהוי המשלב ראייה מבנית חדה עם שליטה מפליאה במבניהם של הפעלים השונים במקרא . במקומות רבים הערת הפירוש איננה מוסיפה כלום לתוכן הפסוק , והיא ממוקדת בעניין התחבירי : זיהוי המבנה הנכון ומרכיביו...
To the book |
|
|