|
|
השורש הזה שכיח במקרא : כמאה פעם בבניין קל , ועוד כשמונים פעם בבניין נפעל . המבנה הרגיל של הפועל הוא מבנה דו–מקומי , צש 1 אסף את צש , 2 ומשמעו גרימת לוקטיביות סימטרית : ' עשה שמשהו יהיה יחד . ' בבניין נפעל המבנה הוא חד–מקומי : צש 1 נאסף . אך בכמה פסוקים פירש רש"י את הפועל במשמעות אחרת , במובן של פועל תנועה – ' עשה שמשהו יהיה במקום מסוים' – והוא עומד על השוני במבנה : צש 1 אסף את צש 2 אל צש . 3 . 79 ויאסף רגליו אל המטה – הכניס רגליו . ] בראשית מט , לג [ בפסוק הזה יש אחרי הפועל שני צירופים שמניים , י"ורש מזהה כאן מבנה צש 1 אסף את צש 2 אל צש 3 ומפרשו מלשון הכנסה . יש פרשנים שמפרשים אחרת 75 את הפסוק , וממילא את משמעות הפועל , אך הפירוש של י"רש מסביר את מציאותם של שני המשלימים אחרי הפועל . י"רש מזהה את המבנה הזה גם בפסוקים נוספים , הגם שבהם הוא אינו גלוי : . 80 ואספת ַ את תבואתה – לשון הכנסה לבית , כמו ואספתו ַ אל תוך ביתך ( דברים כב , ב . ( ] שמות כג , י [ . 81 וחג האסף – הוא חג הסוכות . באספך את מעשיך ( מן השדה ) – שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות , ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים . ...
To the book |
|
|