מנהג "מתנת יד" ו"הזכרת נשמות"

יצחק ( אריק ) זימר א . מנהג "מתנת יד" בספר המנהגים המכונה "דבי מהר"ם ב"ר ברוך מרוטנבורג" נזכר : מנהג שבכל יומי' )!( אחרונים של רגלים בעוד החזן יושב על המגדל והס"ת בידו קודם אשרי , הגדול שבעיר לוקח חפץ [ ו ] ספר בידו והולך מזה לזה ומבורך )!( כל העם אחד ואחד בפני עצמו בעבור שיתן נדר לכבוד המקום ולכבוד הרגל ובמקום שנהגו מזכירין נשמות ואומר אב הרחמים . ציטוט זה מלמדנו את טיבו של המנהג " מתנת יד" וגם את דרך ביצועו . נראה כי בסיומם של שלושת הרגלים היה נהוג באזורי מחבר ספר המנהגים הנ"ל לברך את הציבור , ותמורת הברכה נתן המתברך " מתנת ידו" לצדקה . הברכה ניתנה מאת הגדול שביישוב או הקהילה , כאשר בידו " חפץ , " כנראה " חפצא של קדושה" ( המותר בטלטול ביום טוב , כגון תכשיטי ספר תורה ) או ספר כנראה על קלף או בכתיבת יד על נייר ( כחומש או נביא או כתובים . ( הוא עומד בפני כל אחד ואחד מן הציבור ומברכו , ותמורת הברכה ייתן המתברך נדר לצדקה לכבוד ה' ולכבוד הרגל . יתרה מזו , המחבר מוסיף , שבמקום שנהגו להזכיר נשמות באותה השעה בסיום הרגל מזכירן ואומר גדול היישוב או כל אחד ואחד עמו תפילת " אב הרחמים . " ( תוכן ת...  To the book