תלמיד חכם כמנהיג ציבור במשנתו של רש"י

אברהם גרוסמן רש"י לא הקדיש דיון שיטתי ומגובש לתיאור השקפת עולמו . לא ייפלא אפוא , שנושא זה תפס מקום מועט בלבד בעולם המחקר . אף על פי כן , בין השיטין של פירושיו למקרא ולתלמוד טמונים יסודות חשובים המאפשרים להכיר את השקפותיו בתחומים שונים של חיי הרוח והחברה . את דבריי להלן אייחד לסוגיה שחשיבותה רבה גם לחקר דמותו של רש"י , והיא חובותיו של תלמיד חכם בהרבצת תורה ובהנהגת הציבור . לדעת רש"י , זכות גדולה היא לאדם שנעשה תלמיד חכם , ואולם זכות זו מטילה עליו חובות כבדות . חובות אלה כוללות שישה נושאים עיקריים : הרבצת תורה ברבים ; פעילות ספרותית על פי צורכי השעה ; חינוך התלמידים ליצירה ; חיזוק ברכיים כושלות ; השכנת שלום בין הבריות ; הקפדה על יושר אישי ועל מידות טובות . המקורות הנדפסים אינם מאפשרים לגלות את כל החובות הללו . מקצת המקורות הרלוונטיים שונו או הושמטו בעטייה של הצנזורה הנוצרית , וניתן לגלותם בכתבי יד בלבד . במיוחד אמורים הדברים בפירושו של רש"י לספר דניאל . מבחינה עקרונית אין חידוש בדבריו . החובות הללו מצויות בספרות חז"ל . ואולם המשקל שנתן להן רש"י והעדפתן על חובות אחרות וקשירתן בדרך מלאכות...  To the book