|
|
הסנהדרין חבה הן את המוניטין הטובים הן את המוניטין הרעים שיצאו לה לתפקיד שמילאה בקידום המושג המהפכני 'אחווה ' כעיקרון מתווך בלעדי בין הדת היהודית לחברה הצרפתית . מבחינה זו יכול היה גוף זה להסתמך על התפיסה של משה מנדלסון , שאין בהכרח סתירה בין דת למדינה . במקרה של סתירות בלתי ניתנות ליישוב לכאורה בין דרישות היהדות מחד גיסא לדרישות המדינה מאידך גיסא , אמורה הייתה ההכרעה ליפול לטובת המדינה , שכן הנאמנות למדינה המודרנית נתפשה כערך דתי עליון . הדבר פגע כמובן במאמצי הרבנים לשוות לאמנציפציה משמעות דתית . מספר רבנים צרפתים התלבטו בעצמם בנוגע להשתמעויותיה ההלכתיות מעשיות של היהדות הרפובליקנית . הקונסיסטוריה שהוקמה זה עתה לא הותירה דבר ליד המקרה . היא ניסחה עד מהרה כללים שדרשו מן הרבנים להדגיש את עקרונות הסנהדרין בדרשותיהם . ובאותה רוח , נוסח התקנות נדפס בכל ספר לימוד שאושר לשימוש בבתי ספר יהודיים . לדידו של המשטר הנפוליאוני ולדידם של מנהיגי הקהילה היהודית , הסנהדרין סיפקה את הפרשנות המוסמכת לאמנציפציה ; תשובותיה ותקנותיה הפכו לטקסט חדש ומרכזי לדורות הבאים . ברור שחברי הסנהדרין ניגשו למלא את משימ...
To the book |
|
|