|
|
למרות מחויבותה האיתנה של צרפת לעקרון השוויון החוקי של אזרחיה , לא פסקו ביטויי אפליה כלפי האוכלוסייה היהודית לאורך המאות התשע עשרה והעשרים , ומדי פעם בפעם אף אירעו התפרצויות אלימות כנגדה . סמיכות זו בין אפליה מכאן לשוויון מכאן מדגימה את אופיו הפרדוקםלי והטרגי של מצב היהודים בעת החדשה , שהוא תולדת כוחות מנוגדים . מחד גיסא התמידה מחויבות ללא עוררין של צרפת לשוויון היהודים משום שנושא האמנציפציה היה לחלק בלתי נפרד ממורשת המהפכה . מצדדי המהפכה הרבו להביא את המקרה היהודי כעדות חותכת למפנה שחולל אירוע זה . אולם מאידך גיסא עמדה זהותם הנפרדת של היהודים כלאום נבדל בחברה הכללית . חייהם בצרפת המודרנית עמדו בסימן המאמץ הבלתי נלאה לתמרן בין תביעותיהן המנוגדות של הדת והמולדת . מאמציהם של היהודים לגשר על פער זה , על כל השלכותיו וםתירותיו , נעוצים בלב לבה של התודעה היהודית המודרנית . הפרשנות המתמשכת של מורשת 1789 היא שהנחתה את התפתחותה של תודעה זו . למעשה הייתה זו פרשנות שהושפעה עמוקות מכוחות פוליטיים וחברתיים בתוך הקהילה היהודית ומחוצה לה . בשנים שלאחר המהפכה נעשו יהודי צרפת מודעים יותר לדימוים הציבורי...
To the book |
|
|