|
|
העבודה בבית המקדש נפתחה בכל יום ויום במצוות תרומת הדשן . בשעה מוקדמת בימי חול , ובמועדים כבר במשך הלילה , היה הכהן שהתכוון לתרום את הדשן מקדש את ידיו ורגליו בכיור , נוטל את מחתת הכסף ועולה על הכבש אל ראש המזבח החיצוני שעמד בעזרה של המקדש . מתוך המוקד שעל המזבח היה הכוהן אוסף במחתה מעט מאפר הדשן של הקורבנות שנשרפו שם במשך היום הקודם , ומניחו ליד כבש המזבח , שם הוא נבלע . י לפי הספרות התנאית , התורם את הדשן וכן מבצעי עבודות אחרות במקדש נבחרו באמצעות פיס , כלומר הגרלה . בספרות המקראית אין זכר לפייסות המקדש , ומסתבר שהרצון לגשר על הפער בין מנהג הפייסות ובין היעדרותו בתיעוד המקראי הניע את עורך המשנה לשחזר את הרקע ליצירת מוסד הפיס . במסכת יומא ב , א מציגה המשנה את ההליך הרשמי המקורי של בחירת הכוהן התורם , שלפיה התקיים 'בראשונה ' בימי קדם . מיד לאחר מכן , ביומא ב , ב , מביאה המשנה סיפור אטיולוגי ( כלומר , סיפור שמסביר את המקור לתופעה ידועה או למנהג מוכר , ( שנועד ללמדנו את העילה לייסוד הפיס במקדש : בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח , תורם . בזמן שהן מרובים ורצים ועולים בכבש וכל הקודם את ...
To the book |
|
|