ספרו של יצחק שיפר על החסידות בפולין

החסידות . במרכז הדיון דמויותיהם ופועלם של יהודה חסיד , שמוצאו משידלצה , ( Siedlce ) של חיים מלאך ושל גדליה מסמיטיץ ' . ( Siemiatycze ) שיפר ממשיך ומתאר את ההדים בפולין למחלוקת הידועה בין ר ' יונתן איבשיץ ור ' יעקב עמרן . ממחלוקת זאת עובר שיפר לפעילות יעקב פרנק וחבורתו . שיפר טוען , שבעקבות התנועות הללו , שקדמו לחסידות , התפשטו בפולין לימוד הקבלה וההכרה בחשיבותה . אבל הכרה זאת לוותה בפולין בשאיפה לשמור על האיזון בין הנטיות לקבלה לבין מה ששיפר מכנה ' תלמודיזם . ' המאורעות הקשורים בפרנק ובחבורתו אחרי ההמרה חיזקו בפולין את היחס השלילי המוחלט לכל כפירה ביהדות . וזה היה יסוד חשוב ביותר גם בחסידות , אף על פי שמקורה בתנועות המיסטיות שקדמו לה , ושנדחו בידי הציבור היהודי . עם זאת , זוקף שיפר לזכות מורשת התנועות המיסטיות , שקדמו לחסידות , כמה מיסודותיה החשובים של החסידות , כמו אהבת ארץ ישראל , העליות לארץ ישראל והתמיכה ביישוב היהודי בארץ הקודש . בסעיף הבא של הפרק השלישי דן שיפר באמונות התפלות , בהשבעות ובפעילותם של בעלי שם , כרקע טבעי להתפשטותה ההמונית של החסידות בפולין . כיסוד הווי אחר מציג כאן ...  To the book