משמעותה החברתית של השחיטה החסידית

תפילה בציבור , תלמוד תורה ודין תורה , חסד של אמת וגמילות חסידים , דיני איסור והיתר ובפרט השחיטה הכשרה ; דברים אלה היו כידוע מעיקרי ענייניו של כל ציבור יהודי , והשפיעו לא במעט על דמות ארגונו . הם קבעו במידה רבה את זיקתו של היחיד לקהל ואף את היחסים שבין הקהילה הגדולה לבין היישובים הסמוכים לה . מכללם נודעה התפתחות מיוחדת לשחיטה , שכן נתערבו בה במשך הזמן כמה תחומים : דתי , כלכלי ופיסקאלי ' . מכאן גם מקומה המיוחד של בעיית השחיטה במחלוקת שבין החסידים למתנגדים בקהילות פולין . כבר בכרוז משנת תקל"ב , שהוכרז בעיר ברוד , נאסרו שניים מן החידושים שהנהיגה החסידות בדברים שהם מגופי תפקידיה הדתיים של הקהילה : המניין החסידי הנפרד והשחיטה כדרך החסידים ב " םכינים מלוטשים " דוקא . ברי שהאיסור על המניין החסידי לא בא מתוך התנגדות עקרונית לתפילה בנוסח האר " י , שהרי הותר הדבר בו בכרוז ל"קלויז " הפרושים שבעיר . כלום נאסרה השחיטה החסידית מטעמים דתיים בלבד , מתוך התנגדות עקרונית לשחיטה בחלפים מלוטשים ? או שמא נעשה הדבר מחשש פגיעה בסמכותם ושלטונם של הרב והקהל ? מהי המשמעות החברתית של המחלוקת בעניין זה ? ומה מקומה...  To the book