|
|
קהילות יהודיות שאלו את מנהג ההתחפשות בפורים מהקרנבל הקתולי . תחפושות פורים לא רק הגבירו את שמחת המצווה בחג זה ושימשו את השחקנים בהצגות "הפורים שפיל , " אלא גם אפשרו יצירה של "עולם הפוך" קרנבלי , למשל באמצעות הרישיון החריג שניתן לנשים ללבוש בגדי גברים ולהפך . הן הקרנבל הנוצרי והן חג פורים היהודי עברו במהלך העת החדשה תהליכים של הדחקה ומשמוע , ובעקבותיהם קיבלו התחפושות משמעויות חברתיות מתונות יותר . בקרנבל , ואחריו בנשפי המסכות שהיו נהוגים בחוגי העילית בצרפת ובאנגליה במאות השבע עשרה והשמונה עשרה , נהגו להשתמש בתחפושות כדי להציג את הסדר החברתי , הדתי והמגדרי הקיים באור אירוני ופרודי . גברים התחפשו לנשים ולהפך , ולא זו בלבד , אלא שאצילים התחפשו לבני מעמדות נמוכים משלהם ומאמינים מן השורה ( laymen ) התחפשו לנזירים ולנזירות . בנשף המסכות כוסו פני המשתתפים , ובחסות האנונימיות הותר בו חופש מיני שחרג מן הנורמה היומיומית . במאה התשע עשרה נחשב נשף המסכות כבלתי מוסרי והומר בנשפי תחפושות בעלי אופי סדור ורומנטי יותר , שבהם הפנים לא כוסו עוד במסכות ולא הוצגו תלבושות של "חילופי תפקידים . " כעת בלטו בנשפ...
To the book |
|
|