מדינת ישראל , כמו תנועת ההתיישבות הציונית מראשיתה , שאפה להיות חברה בעלת צביון מערבי , וכך גם ראתה עצמה . המערב היה לה מופת ודגם חיקוי , ומגמה זו לא נחלשה , ואולי אף התחזקה , נוכח מיקומה הגאוגרפי של ישראל במזרח התיכון וחלקם הגדל של אזרחים שמוצאם איננו אירופי באוכלוסייתה . יתר על כן , מאחר שהיציאה מהארץ הייתה כרוכה בהשגת היתר יציאה מיוחד , "חוץ לארץ" נעשה מחוז חפץ נדיר , אפוף הילה של שפע . פרק זה בוחן את ההשפעות של מרכזי האופנה בצרפת ובאמריקה על האופנה ועל תרבות הביגוד בפרובינציה הישראלית . עד פרוץ מלחמת העולם השנייה חלשה פריז ללא מתחרים על האופנה העולמית , אך הדברים השתנו בעקבות הכיבוש הנאצי . יש היסטוריונים הטוענים שבאופנה הפריזאית בתקופת המלחמה הייתה מעין התרסה תרבותית נגד הכובש הזר , ואילו אחרים מדגישים את שיתוף הפעולה של מעצבים מובילים - כמו קוקו שאנל - ושל תעשיינים צרפתים שלא סגרו את עסקיהם , עם השלטונות הנאציים . על נקודה אחת אין מחלוקת , והיא ההתמוטטות הכלכלית שפקדה את תעשיית האופנה הפריזאית בתקופת המלחמה . אחרי המלחמה הצליחה פריז להתאושש מן המשבר ושבה לשמש מרכז עולמי של אופנת ה...
To the book