שינוי, שוני וצייתנות

קיבוצים עניים התקשו להלביש את חבריהם בתקופת הצנע , וקיבוצים אמידים נאלצו לעתים להתמודד עם חדירתה של האופנה אל הקהילה השיתופית . הקישור בין אופנה לבין נשים , שהוזכר בפרקים קודמים , אפיין גם את החברה הקיבוצית . בכנס מחסנאיות של " הקיבוץ המאוחד" שהתקיים ב 1950 דנו בעיקר בבגדי החברות . "בכל זאת הקדישו גם קצת תשומת לב לחבר , שלפי דעת 'המומחיות' אינו מדאיג ביותר את לבן " . " כעבור שלוש שנים , במאמר התומך במעבר לתקציב הלבשה אישי , טען חבר קיבוץ שמאז המעבר ממחסן א' למחסן ב' תבע לו רצון הפרט את ביטויו יותר ויותר . בייחוד בלט הדבר אצל החברות . כנראה קשה להן יותר להסתגל לאוניפורמיזם [ אחידות ] שצורת החלוקה הקיימת הביאה בעקבותיה . לבחורים - זה לא הפריע . לבחורות זה מפריע יותר . יתכן כי כמה גורמים נוספים הביאו להתפתחות זו . אולי הגיל , אולי הרפיית המתח החלוצי , אולי עליית [ רמת ] החיים של הפועל בעיר גרמה לקנאה . ואולי , פשוט , גרם לכך הטבע שהחברה חוננה בו - להיות שונה , להתקשט . גם בקיבוץ שבו לא דנו כלל במעבר לתקציב אישי הציעה המחסנאית ב 1956 להגדיל את חופש הבחירה בתחום בגדי השבת של החברות . בשני...  To the book