מוסדות ההלבשה

בימיו המוקדמים שאף הקיבוץ לבטל כליל את הרכוש הפרטי , וחבריו קיבלו את בל צורכיהם , ובהם הלבשה והנעלה , מהקופה המשותפת . החלטות בתחום זה , כבתחומים אחרים , התקבלו באספה הכללית של החברים , אחרי שנתנו והוצגו לציבור בוועדה נבחרת . וערות מיוחדות נבחרו כרי לטפל בייצור , ברכישה , בחלוקה , בניקוי ובתיקון של הבגדים והנעליים . היו קיבוצים שבהם פעלה "ועדת הלבשה" לצד "ועדת הנעלה , " ובאחרים טיפלה " ועדת אספקה" בהלבשה ובהנעלה כאחת . הוועדות דנו בשאלות תקציביות ובשאלות עקרוניות של סדרי עדיפויות והגדרת צרכים . אחר הציגו את הצעותיהן לפני האספה הכללית , ושם נדונו ההצעות והוכרעו בהצבעה . בסוגיות התקציביות דנו הוועדות גם בחלקם של הבגדים והנעליים בתקציבו השנתי הכללי של הקיבוץ ובאופן חלוקתו של תקציב ההלבשה וההנעלה לסעיפים שונים . בשנות החמישים המוקדמות , לדוגמה , תקציב ההלבשה , ההנעלה והכביסה של כמה קיבוצים היה קטן משני אחוזים מתוך תקציב ההוצאות השנתי הכללי , ולעומת זאת המשפחות העירוניות הוציאו על מוצרים ושירותים אלה יותר מעשרה אחוזים מתקציבן . י ועדות ההלבשה וההנעלה ישבו על המדוכה כדי לחלק את התקציב שעמד ל...  To the book