אופנה וקיצוב, מותרות וצרכים

שהונהג ב 1950 היה , 25 % 15- % והוא הוטל , בין השאר , על תכשיטים , תמרוקים ותכשירי קוסמטיקה . ' 16- הגדרה כה גורפת של "מותרות" לא נשאה חן בעיני כתבת "לאישה , " ועל כן תהתה "מה ראתה הממשלה להעמיס מס זה על צרכי מותרות קטנים ? המעט לנו ה'צנע' על כל הכרוך בו , מדוע עלינו להינזר עוד מדברים קטנים הגורמים לנו ולמשפחותינו עונג רב " ? היא הסכימה שיש למסות מכונית הדורה , מעיל פרווה , טבעת יהלום ומוצרי מותרות ממין זה , אך התנגדה למסוי של איפור וכלי בית נאים , שהם כה חשובים לאישה . תגובות של בעלי מלאכה , תעשיינים וצרכנים מלמדות על פערים בין הגדרת הצרכים והמותרות של משרד האספקה לבין תפישות שונות של מושגים אלה בקרב הציבור . 148 קברניטי הקיצוב גילו שהגבול בין צורך לבין מאווה הוא משתנה , נסיבתי וחמקמק . במחזה "המלך ליר" לוויליאם שייקספיר , גונריל וריגן מנסות לשכנע את אביהן לוותר על אביריו משרתיו בעת שהותו בבתיהן . "מה בצע בעשרים וחמישה / , או עשרה , או חמשה , בבית / בו יעמדו כפליים לשרתך " ? שואלת גונריל , וריגן מוסיפה "מה צורך , סר , אפילו באחד " ? המלך הזקן מאבד את סבלנותו וקורא : אל תטעני לצורך ! ...  To the book