משקיף בריטי טען שאין להגדיר את הבגדים של תקופת מלחמת העולם השנייה כאופנה , שכן אופנה כרוכה בחופש בחירה , וחופש זה אינו קיים כאשר הביגוד מולאם , ממלא צורך תועלתני בלבד ואינו משקף עוד את טעמו ואישיותו של המתלבש . מחסור חומרי והתערבות ממשלתית מפקחת בכלכלה משפיעים בהכרח על פניה של האופנה - הן על ייצורה והן על צריכתה . מגבלות טכניות , חומריות וחוקיות הגבילו את האופנה המערבית בתקופת מלחמת העולם השנייה והאטו את קצב שינוייה . בצרפת , שתעשיית האופנה שלה נכבשה ושותקה , הוכתבה האופנה בשנות המלחמה בראש ובראשונה בידי ההכרח הכלכלי ולא בידי אידאולוגיה פוליטית או העדפה אסתטית . בבריטניה , ששם נותר קיצוב ההלבשה על כנו עד , 1949 גם מי ששאפו לאמץ את "המראה החדש" לא יכלו לחולל שינוי מוחלט או פתאומי כזה שהציעה אופנת העילית . ואולם אפילו בעתות מצוקה ופיקוח , כאשר הנסיבות משפיעות מאוד על האופנה , מאטות את קצב השינויים ומגבילות את חופש היצירה של המעצבים ואת מרחב התמרון של הצרכנים , יש המחפשים ומוצאים דרכים צדדיות או עקיפות המקנות להם מידה מסוימת של בחירה וביטוי עצמי בתחום הלבוש . ההכרח יכול לדרבן את כושר ההמצ...
To the book