|
|
עם כינונה של מדינת ישראל , אפשרה הריבונות המדינית עלייה חופשית ופיתוח המשק לקליטתה , ומרבית הקרקע ומקורות המים עברו לשליטת המדינה . המדינה הצעירה הייתה מסוגלת כעת להשתמש בחומות מכס , מכסות ייבוא וקיצוב מטבע חוץ , אולם האתגרים והקשיים שעמדו לפניה היו חמורים במיוחד בשנים , 1948-1951 בשל עלייה שהכפילה את אוכלוסיית המדינה בתוך ארבע שנים . רוב העולים החדשים נזקקו לתזונה , טיפול רפואי , דיור ועבודה . מלחמת העצמאות ייבשה חלק גדול ממערכת הייצור וניתקה את יחסי החליפין של ישראל עם שכנותיה . כדי לרסן את הצריכה הפרטית לטובת הוצאות הביטחון והפיתוח הנהיגה הממשלה משטר חירום כלכלי . במחצית השנייה של שנות הארבעים רווחה בעולם אהדה רבה לדגמים של כלכלה מתוכננת ורבת מעורבות ממשלתית , הן בארצות המתועשות והן במדינות החדשות , ששאפו לפתח תעשייה משלהן . ההיסטוריון הכלכלי נחום גרוס מציין שהנהגת משטר חירום דמוי משק מלחמתי במדינת ישראל היה בה משום יסוד של המשכיות , שכן בתקופת מלחמת העולם השנייה הונהג בארץ , כמו בבריטניה ובמדינות אחרות , משטר של מעורבות ממשלתית מרחיקת לכת בכלכלה , ורבים ממאפייני השיטה עמדו בעינם גם...
To the book |
|
|