|
|
" הממלכתיות" הישראלית , מושג שטבע בן גוריון , לא עסקה במדינה כמטרה בפני עצמה , אף לא בשלטון ריכוזי במובן הטכני מנהלתי בלבד ( אטטיזם . ( משמעותה היא כבוד כלפי הסמכות המדינית , הציבורית והחוקית , וניסיון להשתית בקרב הישראלים תחושה של אחריות ציבורית . הממלכתיות נועדה להשיג אחדות לאומית : בן גוריון ראה במדינה את הגורם המאחד היחידי של העם היהודי המפוצל , הן במובן הפוליטי והן במובן הסמלי . הוא ביקש לגבש את הלאומיות הישראלית החדשה סביב זהות וסולידריות שמקורן במדינה . מראשיתה ביקשה התנועה הציונית לברוא "יהודי חדש" חזק , אמיץ ואקטיבי - היפוכו של " היהודי הישן" הגלותי , אפוף הסטראוטיפים האנטישמיים של חולשה , חששנות וחוסר פרודוקטיביות . בעיני בן גוריון הייתה מדינת ישראל מכשיר היכול וצריך ליצור יהודים חדשים , ישראלים . נוסף על הגלותיות של העולים הייתה הממלכתיות אמורה לגבור גם על האופי הסקטוריאלי תנועתי של היישוב היהודי שלפני הקמת המדינה . בשיחה עם סופרים במרס 1949 דן בן גוריון ביכולתה של הממלכתיות לשמש כור היתוך : "האומה הזאת הולכת ונבנית מקרעי שבטים ויש צורך להתיך את אבק האדם היהודי המפוזר בעולם ...
To the book |
|
|