פרק ראשון ביגוד והגמוניה

תרבות כלשהי יכולה להיעשות דומיננטית אם היא משותפת לרוב האוכלוסייה , אך היא יכולה לתפוש את מקומה הבכיר לא בגין רוב מספרי , אלא באמצעות "הגמוניה , " מושג אנליטי מועיל שפיתח התאורטיקן הפוליטי אנטוניו גךמשי . הגמוניה היא הסכמה רחבה לסדר הקיים ותמיכה כללית בו , שהקבוצה השלטת מצליחה להשתית גם בקרב הקבוצות הנחותות . במשטרים פרלמנטריים אין צורך להישען על כלי הדיכוי של המדינה , כל עוד מוענקות לקבוצה השלטת סמכות מוסרית ולגיטימציה ציבורית . במקום להשתמש בכוח כפייה ואכיפה , ולצד הישענותה על כוחה הכלכלי , הקבוצה השלטת מפיצה את הגדרת המציאות שעיצבה בקרב מגוון רחב של קבוצות אחרות . אלה משתכנעות , מאמצות את האידאולוגיה ( המייצגת את האינטרס של הקבוצה השלטת ) ורואות בה סדר קבוע ו"טבעי . " ההגמוניה מופצת בעזרת סוכנים מתווכים כגון המשפחה , מערכת החינוך , התקשורת , מוסדות התרבות והדת , וגם באמצעות האידאולוגיה המטופחת במתקני המדינה ( במערכת החוק , בצבא ובמשטרה . ( ההגמוניה היא מערכת דינמית , שכן כדי לזכות בלגיטימציה ציבורית ולהבטיחה , יש להגיב על שינויים ולעדכן ללא הרף את מנגנון השכנוע . בכוח ובאמצעי דיכוי ...  To the book