שיחת נעמי ורות בבית נעמי לפני הירידה לגורן (ג, א־ה)

ותאמר לה נעמי חמ 1 תה בתי הלא אבק ^ לך מניח א # ר א ג ייטב לך : ועתה ~* הלא בעז מדעתנו א # ר היית את נער 1 תיו ב הנה הוא זרה את גרז המערים הלילה : ורחצת ו וסכת ו ^ מת ג שמלתך עליןל וירדתי הגת אל תודעי לאיקז עד כלת 1 לאכל ולע 1 ת 1 ת : ויהי בע 1 כב 1 וידעת את המק 1 ם א 17 ר י 7 זכב ^ ום ובאת י וגלית מרגלתיו ושכבתי והו א יגיד לך את אשר תע ^ יז : ותאמר ה אליה כל אשר תאמרי ° אע ^ ה : ד ] ג ] : ויךךת ו ^ כבת ה ] אלי קרי ולא כתיב מבוא הפסוקים הפותחים את פרק ג רומזים על שינוי באווירה - בפרק ב ירדה רות לשדהו של בעז ביום , כשהוא הומה אדם - נערים ונערות . לבעז נגלתה לאחרונה , כשפקד את שדהו כמהלך יום הקציר . אל הגורן מצווה רות לירד בלילה , באין איש רואה . היא צריכה להיראות לבעז , ולבעז בלבד . קשה להעלות על הדעת שבעז , אדוני השדה , זורה את גורן השעורים לבדו . דומה שנעריו אף הם ילינו בשדה לעת לילה . אך המבט עתיד להתרכז בשתי דמויות בלבד - רות ובעז . הפתיחה לפרק ג , כמוה כפתיחה לפרק ב - מתרחשת בבית נעמי . בשתי הפתיחות משוחחות נעמי ורות . האחת מבקשת מציעה , ורעותה מקבלת את דעתה . אך הדמיון המבני מדג...  To the book