יב. הנוסחים היווניים ויוסף בן־מתתיהו

המגילה מספקת לנו הזדמנות יוצאת דופן ללמוד על השלבים המוקדמים בהתפתחותו ובפרשנותו של סיפור מקראי . בנוסף לנוסח המסורה שרדו שתי גרסות יווניות של הסיפור : הגרסה שנשתמרה בתרגום השבעים ( המכונה לפעמים נוסח ( B וגרסה יוונית קצרה יותר בנוסף לתרגום השבעים , המכונה נוסח אלפא או טקסט A ( לעתים מציינים אותה כעיבוד הלוקיאני או . _!( ההתעניינות שמגלה כיום המחקר בספרות היהודית של התקופה ההלניסטית הרומית ובתולדות פרשנות המקרא הולידה לאחרונה כמה מחקרים על הנוסחים היווניים והשוואות של שני הנוסחים הללו זה עם זה ועם נוסח המסורה . מחקרים אלה שופכים אור על הרכיבים הבסיסיים האפשריים של הסיפור בצורתו המוקדמת , לפני שהתגבש לצורה המוכרת לנו מנוסח המסורה , וכן על התגבשותו של הסיפור בנוסחיו השונים . אין זה המקום לעסוק כהתפתחות הטקסטואלית המסובכת שהולידה את שלושת הנוסחים -.הקיימים נוסח המסורה ושני הנוסחים היווניים . ענייננו הוא בנוסח המסורה , ומכאן שעלינו להבין כי נוסח זה מיוסד קרוב לוודאי על סיפור עברי שלא השתמר אבל שהיה דומה למגילה העברית שבידנו . בצורתו הקודמת לנוסח המסורה לא היה זה סיפור על מקורו של פורים ; ה...  To the book