ג. "היהדות כבעיה"

בשנים 1909-1910 נשא בובר סדרת נאומים בפני ציוני "בר כוכבא " בפראג , סדרה שנקראה "שלושת הנאומים על היהדות" ff" & ff Reden a her das Judentum ) ונאומים אלו התפרסמו בשנת 1911 בפרנקפורט על נהר מיין כקובץ נפרד " . בצדק רב - ובמידה רבה בזכות עדותו המאוחרת והמפורסמת של גרשם שלום - נחשב קובץ זה לאחד הטקסטים המעצבים של הציונות התרבותית שהתפתחה במרחב הדובר גרמנית ערב מלחמת העולם הראשונה ואחריה . עם זאת , אם ברצוננו לנסות ולשחזר את פרטי השיח האינטלקטואלי שהתקיים בין בובר לקהל מאזיניו בבירת בוהמיה , אל לנו לראות את "שלושת הנאומים " כאילו היו מעין מונולוג בשלוש מערכות . דא עקא , שככל שמדובר בסוגיית תגובתם של ציוני פראג לנאומי בובר , הרי הנטייה הנפוצה במחקר היא לראות בנאומים אלו מוצר מובנה וקוהרנטי , בחינת משנה סדורה שאותה אימצו אנשי "בר כוכבא" ללא עוררין , ובהיותם העדים הראשונים לבשורתה מיהרו להפיצה בעולם הגרמנו יהודי . אמנם , שני חלוצי ההיסטוריוגרפיה של ציונות פראג , רות קםטנברג גלדשטיין ויהושע ( םטיוארט ) בורמן , רמזו במחקריהם בקיצור נמרץ על קיומה של מחלוקת בין בובר ל"בר כוכבא " על רקע סוגיית "שו...  To the book