ה. ציונים צ'כו־גרמנים לעומת ציונים "גרמנו־צנטרים"

ובכן , לאור כל האמור לעיל מתברר שהנוסחה הליניארית "מן ההתבוללות / האקולטורציה אל הציונות , " ששימשה את המחקר כפרדיגמה השלטת לביאור התפתחותה של התודעה הלאומית היהודית בקרב יהודי פראג , siecle-de-fin 1 אינה מספקת . במקומה אנו מוצאים תהליך חברתי תרבותי מורכב יותר של התמקמות מחדש בסביבה רב אתנית . ואולם , תהליך זה לא הקיף את כל יהודי פראג שפנו לציונות . כשם שלא כולם היו "יהודים צ ' כו גרמנים" מבחינת חווייתם החברתית התרבותית , כן גם בקרב מי שמצאו את דרכם אל הלאומיות היהודית אפשר לפגוש דפוסי חוויה מגוונים . אף שיותר ויותר יהודים מפראג מצאו את עצמם לקראת ראשית המאה העשרים בתוך הוויה דו לשונית , הרי תפיסת היסוד של התקופה שלאחר האמנציפציה , שהושתתה על הזדהות בלעדית עם התרבות האוםטרו גרמנית האימפריאלית , עדיין הייתה רכיב מרכזי בתודעה העצמית של הממסד היהודי הקהילתי בפראג , של העילית הכלכלית והאינטלקטואלית של יהודי העיר וגם של יהודים לא מעטים מן השורה . גם בעת שאוכלוסייתה של פראג הפכה לצ ' כית ברובה , היו גם היו בבירת בוהמיה יהודים שנותרו מרוחקים מן הסביבה הצ ' כית , משפתה ומתרבותה , אם מתוך בחי...  To the book