ו. יהודים גרמנים, יהודים צ'כים ויהודים צ'כו־גרמנים

במאמר הביקורת שלה על ספרו של קיבל , "התהוות היהדות הצ ' כית , " הביעה ותיקת החוקרים של יהודי ה '' ארצות הצ ' כיות , " וילמה איגרס , dggers ) תהייה רבתי בעניין מה שנראה לה כשימוש שרירותי מדי של המחבר בתואר ' "צ כי . " בהקשר זה הצביעה איגרס בייחוד על הביטוי "יהודים צ ' כים דוברי גרמנית , " שלדידה אינו אלא מטבע לשון " אבסורדי . " ואולם , דומה שמושג דו ערכי זה יש בו כדי להעיד דווקא על ניסיונו של המחבר לגוון את התמונה המתארת את מצב הזיקות החברתיות התרבותיות של יהודי ה '' ארצות הצ ' כיות " - ניסיון שלא הצליח אלא חלקית בלבד . מושג זה מציין בפיו של קיבל את היהודים דוגמת ברגמן , שמצד אחד התחנכו ברוח התרבות הגרמנית , ומצד אחר נקשרו הדוקות לתרבות הצ ' כית , אם דרך הוריהם ובני משפחתם יוצאי הכפרים הצ ' כיים , ואם מתוך רצון שלא להינתק מתרבותה ומשפתה של אוכלוסיית הרוב הצ ' כי באזורי מושבם . כל אימת שקיבל עוסק בדמויות יהודיות ממין זה , הוא מגלה כביכול מידה מסוימת של אי נוחות לנוכח מונח חד תרבותי כוללני כגון ה"יהודים הצ ' כים , " ולכן הוא מבקש לסייג מונח זה על ידי התוספת "דוברי גרמנית . " כמדומני שהמוש...  To the book