ג. יהודי פראג בראי הפולמוס הלאומי הצ'כי־הגרמני

למקרא הוויכוח ההיסטוריוגרפי המתנהל במסגרת הפרדיגמה ה " אתנו צנטרית " על אודות צביונה הלשוני והתרבותי של החברה היהודית בפראג בראשית המאה העשרים , מזדקרת לעין סוגיה אחת המפלגת את דעות החוקרים פילוג עמוק ביותר : מדובר במכלול הנתונים הנוגעים לדפוסי החינוך היהודי ולשפות היום יום של היהודים על פי מפקדי האוכלוסין הממלכתיים , מכלול שאופיו הדו משמעי מותיר פתח ניכר לפרשנויות מנוגדות . אם נתבונן בתוכני השיח הפוליטי בפראג בתקופה הנידונה , ניווכח לדעת כי סוגיה זו ממש הייתה לאחד מסלעי המחלוקת המרכזיים בפולמוס בין הםטטיםטיקאים הגרמנים לםטטיםטיקאים הצ ' כים . מן הראוי להדגיש , כי בממלכה האוסטרו הונגרית בדמדומיה , ובייחוד ב " ארצות הצ ' כיות" במפנה המאות , נועד לסטטיסטיקה על אודות השפה המשמשת את נתיני הקיסרות בחיי היום יום תפקיד ראשון במעלה בניהול התעמולה הלאומית הפוליטית , שהרי הנטייה לזיהוי מוחלט של ה " לשון " עם ה"לאום " הייתה המאפיין המרכזי של השיח הפוליטי . באשר ל"ארצות הצ'כיות , " אפשר לומר שנציגי שני המחנות הלאומיים - גרמנים כצ'כים - שאפו להגדרה מחדש של הזיקות הלשוניות בבחינת סממן חיצוני של ייחו...  To the book