ספרות המחקר , שבאמצעותה סקרנו לעיל את הוויית הסכסוך הצ'כי הגרמני במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , משקפת באופן ברור למדי את המתח בין המגמות שהתוו מוסדות הציבור לבין חיי היום יום של היחיד בתולדות היחסים הבין אתניים ב"ארצות הצ'כיות . " אמנם , בדרך כלל לא מדובר במתח במובן של מחלוקת היסטוריוגרפית גלויה בין כותבי ההיסטוריה של הארגונים לחוקרי Alltagsgeschichte n ( ההיסטוריה של חיי היום יום , ( כי אם יותר על מתח פנימי בין שתי הפרספקטיבות , המוסדית והיום יומית , המצוי כביכול בשני סוגי המחקרים גם יחד . עם זאת , מובן שכל חוקר וחוקר מדגיש היבטים מסוימים על פי טיב העניין המחקרי המעסיק אותו . היסטוריונים העוסקים בחקר הפוליטיקה של הסכסוך הלאומי ובהשפעותיה על חיי הכלכלה , החברה והתרבות , מבליטים את ממד הקיטוב בין המוסדות הצ'כיים למוסדות הגרמניים ; לעומתם , החוקרים המפנים את הזרקור לעבר חיי היום יום של התושבים מן השורה נוטים להדגיש במידה רבה יותר את טשטוש הגבולות הלאומיים ואת השפעות הגומלין הבין אתניות . אם נבחן את ההיסטוריוגרפיה של יהודי ה '' ארצות הצ ' כיות " על רקע ההדגשים הלל...
To the book