שני המונחים שלנו - 'ספרות' להיסטוריה ' - הם בעצמם מונחים ספרותיים ו ... היסטוריים , ולפיכך , הקפי החלות שלהם הם לגמרי לא 'מובנים מאליהם . ' כאשר מעוררים שאלות 'נצחיות ' כגון היכן מצויה האמת על בני אדם בתקופה מסוימת ( או על בני אדם בכלל ) ' ב - ספרות ' או ב ' היסטוריה - '? ושבים ומזכירים דיונים קלטיים בנושא , קיימת תמיד הסכנה של הסתבכות בהבחנות בין טקםטואליות אחרות וכתוצאה מזה - " איבוד הצפון . " עקרונות ההקבצה וההבחנה בין טקסטים שונים נשתנו במרוצת ההיסטוריה . המקרה המפורסם ביותר הוא זה של אריםטו , שהורה ש " הםפרות נעלה מן ההיסטוריה . " הוא ראה בהיסטוריה אך ורק מנייה כרונולוגית של אירועים , ללא ביאור סיבתי , ללא תיאוריה כלשהי , ובקצרה - "ללא סיפור . " ה ישירה , ' לעומת זאת , כלומר , הספרות האומנותית גם בפרוזה , בללה אצלו בהחלט גם את העיבוד האומנותי של התרחשויות שהוחזקו בעלילות אמיתיות , שכן "בין המאורעות שקרו ישנם כאלה שניתן לעורכם לפי חוקי ההכרח וההסתברות ' . " הנחתו היתה , שכשהופכים מיתוס מוכר לסיפור מעשה אפי או דרמטי , יש בכך 'פואטים , ' כלומר , המצאה 'יוצרת ' ולא רק פעולת שיחזור ואי...
To the book