ב. בעלי מום ועלייה לתורה - בין בושה לאירוניה דרמטית

אחד מטקסי הליבה שהתרחש במרחב המקודש של בית הכנסת הוא טקס הקריאה בתורה . טקס זה מיקד את תשומת הלב הציבורית בעיקר משום שחלק מן הציבור השתתף בו השתתפות פעילה - בקריאה בתורה , בעלייה לתורה או בתרגום הקריאה . נשאלת השאלה : האם עלו בעלי מום לתורה ? ואם כן , מה אירע בעת עלייתם לתורה ? הבושה וההשפלה הן תחושות המלוות בעלי מום ואנשים בעלי נוכחות שלילית בחברה . כבר בחקיקה המקראית הנוגעת לחבלות ופגיעות הדדיות מחושבים הנזק והתשלום המתחייב בגינו על פי כמה משתנים ובהם הבושה . בתלמוד מצאנו : "תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חברו ברבים כאלו שופך דמים . " מימרה זו הייתה ועודנה יסוד מוסד לכללי ההתנהגות בחברה . בכל הנוגע לבעלי מום , נדמה שהדברים חמורים שבעתיים היות שהלעג והביזוי מקורם במציאות שלבעלי המום אין כל שליטה עליה . דרכי ההתמודדות עם הבושה רבות , אך היא ניצבת , לא אחת , בחיץ בין בעלי המום לבין סביבתם . תחושת השונות שמשדר המום מביאה לעתים לכך שבעל המום תופס את החברה שסביבו כעוינת אותו , כלועגת לו בדרכי התקשורת המילולית והלא מילולית המתקיימות בינה לבינו . סוציולוגים שחקרו את תודעתם החברת...  To the book