ה. כמי שכפאו שד - זעקות חיפזון והתנהגות בעלת גוון מיני

אפיון נוסף של השיגעון הוא השמעת קולות ועשיית תנועות לא רצוניות . כבר לעיל נוכחנו בחשיבותה של התקשורת המילולית בהגדרת הזהות האנושית , ולכן מי שהשמיע קולות שאינם מצטרפים לכדי דיבור רהוט ומובן , מי שקרא בקול גדול וזעק זעקות במצבים שאינם ראויים לכך נחשב משוגע , או מאוחז ( מי שבגופו נאחזו שדים . ( אפיון זה מופיע בתיאורים רבים של מי שנחשבו למשוגעים . כבר בתלמוד הבבלי ובמדרש מאפיינות זעקות את המשוגעים ואת אחוזי השד . תיאורים דומים מצויים גם ב " מגילת אחימעץ " על אודות נסיו של ר ' שפטיה . מקורות אחדים מדברים על זעקות חסרות פשר , אך גם על זעקות מילוליות שתוכנן קשה - דברי כפירה וחילול הקודש , דברים בעלי תוכן מיני או התרסות . התנהגות מסוג זה זוהתה לרוב עם איחוז . במקורות נוצריים מודגשת העובדה כי לא אחת אפשר להבחין גם בשינוי גוון הקול הטבעי 43 בבלי , גיטץ , ע ע'יב . 44 בבלי , מעילה יז ע"ב ופירוש רש " י והתוספות במקום . וכן : שוחר טוב , מזמור לד . 45 ראו : קלאר , מגילת אחימעץ , עמ י . 19-18 46 פיניוקיין , הצלת התמימים , עמ ' . 72-75 פיניוקיין מצביע על כך שמדובר ככל הנראה במוסכמה ספרותית ולא תמיד בת...  To the book