|
|
שכל שהוא מן החבורה הרי הוא כאחד מן החבורה , ואפילו הוא שונה מן החבורה " ש ) י עגנון , "שבועת אמונים , " עד הנה , ירושלים ותל אביב תשט " ו , עמ' רנה . ( באחד בימי החורף של שנת תשנ " ה נקלעתי בשעות אחר הצהרים המאוחרות לתפילת מנחה באחד מבתי הכנסת בשוק מחנה יהודה בירושלים . גבאי המניין שהתאסף במקום ביקשני לסור מדרכי ולהיכנס לבית הכנסת להשלים מניין , נעניתי . משנכנסתי לבית הכנסת ומניתי את המתפללים כדי לדעת כמה זמן אדרש להמתין עד תחילת התפילה התברר לי להפתעתי שאני העשירי למניין , ובכל זאת עדיין עמד הגבאי מחוץ לבית הכנסת וחיזר אחרי עוברי אורח בבקשה שישלימו מניין לתפילת מנחה . יצאתי אליו החוצה ואמרתי לו שלדעתי אנו כבר עשרה , תשובתו הייתה שאת אחד המתפללים אי אפשר לספור למניין משום שהוא "לא לגמרי בסדר . " אך סיים את דבריו ואדם נוסף נכנם לבית הכנסת והשלים את מספר המתפללים לאחד עשר , עשרה גברים בגירים " רגילים" וגבר אחד בגיר "חריג . " התפילה החלה מיד ולא היה סיפק בידי לשאול את הגבאי לפשר אבחנתו . לא ידעתי מי האיש שאותו לא כלל הגבאי במניין , ובמהלך התפילה ניסיתי לראות למי כיוון בדבריו . רק במבט קפד...
To the book |
|
|