פרק רביעי "מה הדבר המרכזי אם לא השואה?"

מפיהם של היסטוריונים של אירופה וארצות הברית , אשר "יודעים הרבה יותר על החברות הלא יהודיות מאשר על היהודים " ועקב כך רואים את היהודים כ " דמויות מעורפלות וחסרות ממשות , הנעדרות לא רק יזמה אלא כל שמץ של היענות אנושית רגילה" shadowy and insubstantial figures , lacking not only initiative but ) . ( any sign of ordinary human responsiveness אבל מהיסטוריונים של היהודים ייחל לגישה מאוזנת ומתוחכמת יותר לא רק משום שהם רואים ביהודים בני אדם מורכבים אלא גם מסיבות אינטרסנטיות ומוסריות כאחד : היסטוריונים המתמקדים אך ורק בתכונותיהם האישיות של אנטישמים מסוימים ... או בתהליכים החברתיים הפועלים במצב מסוים ... מנתקים את האנטישמיות למעשה מהקשר שלה לעם היהודי . בפירושי האנטישמיות הנובעים מעמדה זו מצטיירת העובדה שיהודים היו קרבנותיה במקרה כמעט . הנטייה הנוכחית לרוקן את האנטישמיות מתוכנה היהודי ( to Judaize-de Semitism-anti ) ניכרת ביתר שאת בניסיונות הרבים שנעשו בומן האחרון להציג את מקרה השיא של האנטישמיות , השואה , כדוגמה לתופעה אוניברסלית עקב ציון העובדה שגם קבוצות אחרות סבלו בידי הנאצים . השוואות מעין אל...  To the book