פרק ראשון הבכיינות ושולליה

בשלום ... ואין פגע רע ואחינו בני ישראל ... יושבים השקט ובטח , הארץ רחבת ידים לפניהם , ככל שאר יושבי הארץ ' . " באיטליה קבע הוגה הדעות ופרשן המקרא הנודע שמואל דוד לוצאטו , כי בני ישראל אינם עוד "כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה , " אלא "היום , משנשתנו הזמנים ... [ וזכויות היהודים ] כבר הוכרו כמעט בכל מקום ... אין היהדות נושא לשנאה [ ו ] אינה נרדפת , " והיהודים יוכלו לבוא במגע עם אומות העולם מתוך הרגשה של ביטחון וגאווה . התפישה הזאת עמדה בין השאר ביסוד המחקר המדעי החדש על תולדות ישראל משעה שיצא לדרכו במרכז אירופה בעשור השני של המאה התשע עשרה ובמשך מאה השנים הבאות . כבר ב 1828 ציין יצחק מרקוס יוסט , ההיסטוריון הראשון של היהודים שאימץ את ההשקפה החילונית החדשה שרווחה בימים ההם באוניברסיטאות הגרמניות , שבעקבות המהפכה הצרפתית "הסתמן ליהודים עולם חדש ; " לדבריו , היחסים החדשים שנרקמו בין יהודים לשאינם יהודים החל במאה השמונה עשרה "לא זו בלבד שמשחו צרי על פצעיהם [ של היהודים , [ אלא הם גם ריפאו חולים , הקיצו נרדמים ... הרימו אביונים והכניסו נידחים ובזויים אל חוג יצורי האנוש . " לדידו של היי...  To the book