מבוא

ב , 9451 בתום מלחמת העולם השנייה , פרסם גרשם שלום - איש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים , חוקר בעל שם עולמי ששמו יצא הן כאיש רוח מפלס דרך הן כמוכיח בשער נגד המוסכמות האינטלקטואליות והפוליטיות של דורו - רשימה חדה ועוקצנית שנשאה שם סתמי למדי : "מתוך הרהורים על חכמת ישראל ' . " במשך שישים שנה עורר המאמר תגובות חריפות מכיוונים שונים . בנימה לעגנית גלויה יצא שלום נגד "פרצופו הגרוטסקי" של חקר היהדות מימיו הראשונים במאה התשע עשרה ועד עצם ימיו שלו . הגרוטםקיות באה לידי ביטוי בין השאר , לדבריו , ב"תיאולוגיזציה וםפיריטואליזציה מופרזת " שבהן עטו חלוצי מדעי היהדות בני אותה מאה את החוויה ההיסטורית של עם ישראל , ב"זיוף העבר על ידי טשטוש היסודות המערערים , המורדים ומתפרצים בהיסטוריה ובמחשבה " וב " המעטת הדמות עד כדי גניזה של תופעות שאינן הולמות את תורת ההתקדמות לפי הנוסחאות שנעשו מקובלות במאה שעברה . " אפילו העתקת מרכז הכובד של חקר קורות ישראל ותרבותה מן הגולה אל המולדת והמרת לשון המחקר מגרמנית לעברית לא היה בהן כדי לתקן את המעוות לטעמו : "באנו למרוד , " הכריז , "ונמצאנו ממשיכים . " ו...  To the book