|
|
חכמי ישראל בימי הביניים דנו הרבה בשאלת האישה ה " קטלנית , " החל במאה הי " ב . מדובר בנושא אקטואלי , לא רק בשל התמותה הגדולה אלא גם בשל שני גורמים ייחודיים לחברה היהודית : ריבוי הנסיעות לצורך מסחר ומעשי ההרג המרובים ביהודים , במיוחד במאות הי-ג"הט " ו . באופן מפתיע אין כל דיון בשאלת ה"קטלנית " באלפי התשובות של גאוני בבל שהגיעו אלינו . ואולם , מסתבר שהגאונים החמירו עמה ולא התירו את נישואיה בשלישית . יש לכך שתי ראיות עיקריות : ( א ) הרמב " ם חפץ בכל כוחו לשכנע את קוראיו שאין נימוק רציונלי לאיסור הנישואין עם האישה ה " קטלנית" וראוי לחפש דרכים לאפשר לה לשוב ולהינשא . הוא הסתמך על פםקיהם של גדולי ישראל בספרד , שהקלו בכך , ולא הזכיר פסקים של הגאונים , כפי שעשה בנושאים שונים אחרים . בדרך כלל היו בידי הרמב " ם מסורות הלכתיות טובות מתקופת הגאונים , וקשה להניח שאילו היו בידיו פסקים של הגאונים על אישה "קטלנית" שתאמו את השקפתו , הוא היה מתעלם מהם , בפרט משום שבמאה הי"ב הוכרו הגאונים בכל העולם היהודי כסמכות הלכתית עליונה . ( ב ) בתשובת הרמב " ם הוא מזכיר חכמים במצרים כמי שהיה ברור להם שאסור ל"קטלנית"...
To the book |
|
|