בחברה הנוצרית באירופה בימי הביניים , ובמיוחד במאה הי " א ולאחריה , צמחה תופעה מעניינת , שיש לה זיקה עקיפה אל מרידת הנשים בחברה היהודית . באותה עת שטפה את אירופה התעוררות דתית , והיא לא פסחה גם על הנשים . נשים נוצריות רבות ביקשו להימנע מקיום יחסי אישות עם בעליהן ולחיות בפרישות , בשל מניעים שונים - בעיקר מניעים םפיריטואליים . ביחסה של הכנסייה הנוצרית אל המין היה פן שלילי מובהק . הנישואין נתפסו כצורת חיים נמוכה יותר מן הפרישות . גברים ונשים שוויתרו על נישואין ועל חיי המין תוארו כמי שבחרו בדרך חיים נוצרית יותר , המקרבת את האדם אל האל . פרישות גמורה במסגרת המשפחה , ובהסכמה הדדית , נחשבה לאידיאל שיש לשאוף אליו , מפני שחיי המין , גם במסגרת המשפחתית , מפריעים להתפתחותם הרוחנית של הגבר ושל האישה . כבר עמדנו על כך בדיון בתדמיתה של האישה בחברה היהודית בימי הביניים ( לעיל , פרק א . ( גם בתקופה הנדונה כאן עודדה הכנסייה זוגות נשואים להימנע מקיום יחסי מין בהסכמה הדדית , במיוחד לאחר שכבר היו להם צאצאים . במקורות נשתמרו עדויות על נשים ש '' מרדו" בבעליהן וביקשו להתנזר מקיום יחסי מין לאחר לידת מספר ילדי...
To the book