א. המורשה התלמודית

במקרא אין התייחסות לדינו של בעל שנהג עם אשתו באלימות . אף בתלמוד אין דיון מפורש בנושא זה . ואולם בתוספתא נאמר : "החובל באשתו , בין שחבל בה הוא , בין שחבלו בה אחרים , מוציאין מידו וילקח בהן קרקעות והוא אוכל פירות . '' כלומר , אם אדם היכה את אשתו , בית דין נוטל חלק מסוים מרכושו וקונה בו אדמה , וזו הופכת לרכושד , הפרטי של האישה . עם זאת , הותר לבעל להנות מן הרווח שהתקבל מאותה פיסת קרקע )" והוא אוכל פירות . "( מדובר בקנס כספי של ממש , שאפשר רכישה של חלקת אדמה . העובדה שמותר לבעל להנות מן הרווח איננה גורעת מעצם הקנס הכספי הגדול שהוטל עליו . פסק זה מלמד , שהכאת אישה בידי בעלה נתפסה בעיני חז " ל עסקתי בנושא זה בשלושה מאמרים : גרוסמן , היחס אל הכאת נשים ,- גרוסמן , אלימות כלפי נשים ; גרוסמן , אלימות כלפי נשים בחברה ים תיכונית . הוספתי כאן מקורות שנתגלו לי בינתיים מדפוםים ומכתבי יד . במאמרים הללו צוינה ספרות מחקרית נוספת העוסקת בנושא זה . ראה גם : גרץ , היהדות והכאת נשים ; פרישטיק , אלימות כלפי נשים ; שצמילר , אלימות ומשפחה . על ההיבט הסוציולוגי והפסיכולוגי של נושא זה ראה : פרסונס ובלם , הסוציא...  To the book