אין לקבל את הגירסה , שדברי ההפרזה של כותבי הכרוניקות היהודים מבטלים את ערכם ההיסטורי לחקר מעמדה של האישה היהודיה באשכנז בימי הביניים . אף אם אין בתיאורים הללו , שנכתבו במאות הי ב- " הי " ג , כדי להעיד במדויק על חלקן הממשי של הנשים בקידוש השם , ואף אם יש בהם משום הפרזה , חשיבותם רבה , שכן הם מתארים את תדמיתן הציבורית של הנשים בחברה היהודית ואף מחזקים את הדימוי החיובי הזה . יש להניח שרבים קראו את הכרוניקות על הגזירות , שהרי נושא זה משך את לב הבריות , ולא היו בידיהם כלים שיאפשרו להם לבחון את מידת המהימנות של אותם מקורות . העובדה שכתבו אותם כמה מגדולי ישראל , ובהם ר ' אליעזר בן נתן ( ראב , ( ן " גדול חכמי אשכנז במאה הי '' ב , ור ' אפרים מבון , נתנה להם מידה רבה של מהימנות בעיני הבריות . בכרוניקות הללו יש תיאורים מפורטים , כולל שמות של אבות , אמהות , בנים ובנות , והן מצטטות דברים מפורשים ומפורטים שאמת הנשים מקדשות השם . כל אלה ודאי הגדילו את מהימנותם בעיני הקוראים . הם ראו לנגד עיניהם נשים יהודיות המדרבנות את בעליהן להגיב על הפגיעה בקודשי היהדות ומוסרות את נפשן ונפש ילדיהן על אמונתן . חלקן ...
To the book