ז. חינוך הבנות והשכלתן באשכנז

משה ( מוריץ ) גידמן הגיע למסקנה , שהנשים היהודיות באשכנז ברובן הגדול לא ירעו קרוא וכתוב . לדעתו , השכלתן אף נפלה מזו של הנשים הנוצריות שחיו ופעלו בסביבתן : כי היתה השכלת נשי ישראל נופלת בכלל מהשכלת הנשים הנוצריות , שהן סגלו להן את הקריאה והכתיבה יתר הרבה מבעליהן אשר רק על חרבם וכדונם חיו . בתוך הנשים הנזירות נמצאו יודעות לשונות יון ורומי גם מלומדות בחכמה ומשוררות ידועות לתהלה ... את ספר התהלים ידעו נשי מרומי העם בעל פה - ובזה נגרעה נחלת נשי ישראל . גידמן מנה שלושה גורמים שהביאו למצב זה : ( א ) המורשה התלמודית הנזכרת על האיסור ללמד תורה לנשים ; ( ב ) הנישואין של הנשים בגיל צעיר ; > ג ) הקדשת כל תשומת הלב של הנשים לטיפול בילדים ובבעל . הן חונכו מגיל צעיר להקדיש את כל זמנן לתפקידיהן כנשים כשרות ובאמהות טובות : "ולפי זה נשאר להבנות רק זמן מועט ללמוד ולהשכיל עד כי לא הספיקו בלתי אם לדעת עיקרי הדת והמצות החלות על הנשים " ( שם . ( הוא לא ערך השוואה למצב האישה היהודיה באגן הים התיכון , כפי שהוא עולה ממקורות מן הגניזה . אם מסקנתו נכונה , הרי שרמת החינוך וההשכלה של הנשים היהודיות בחברת הגניזה על...  To the book