ח. תמורות במעמדה המשפטי של האישה

התמורות במעמדה הכלכלי של האישה נתנו את אותותיהן גם במעמדה המשפטי . ההלכה המקובלת על חכמי ימי הביניים הראשונים , בעקבות הסוגיה התלמודית , היתה שאין משביעין אישה גם אם היא חייבת שבועה מעיקר הדין , בשל החשש לפגיעה בכבודה ולהתבזותה בעומדד , בפני בית הדין . ראינו לעיל את ההתלבטות בסוגיה זו 72 הכותב הוא "יוסף גאון בן אברהם גאון . " בכתב יד זה , בשטר להולכת גט "בשיטת רבינו פרץ" ( דף 49 אן , נזכר התאריך : "שנת חמשת אלפים ותשעים ושנים לבריאת עולם " , ( 1332 ) "נחתם באי קפרוס . " ראה גם בקטלוג של הירשפלד לכתבי היד שבאוסף מונטפיורי , עמ' . 45 בתשובות הגאון רב שרירא ובמקורות מן הגניזה . סיכום הדעות של כמה מגאוני בבל וחכמי ספרד הראשונים , ובצדן השינוי שחל במעמדה המשפטי של האישה באירופה הנוצרית , מצוי בספר "אור זרוע" לר' יצחק בר' משה . הוא תיאר תחילה את דעתם של גאוני בבל , שקבעו לא להשביע את האישה , והביא גם את דעתו של ר' משה בר ' חנוך איש ספרד : "שאין ב"ד יכולין להוציאה לבית הכנסת להשביעה , שהיא ברשות הבעל . ואף להשביעה בביתה אין להם רשות שהוא פשע בעצמו , שהפקיד ביד מי שרשות אחרים עליה , ולאו כל ה...  To the book