ריבוי נשים ופילגשים היה שכיח בחברה היהודית בתקופת המקרא . כך נהגו אבות האומה , מלכיה ולעתים גם פשוטי עם . אמנם , כתות מסוימות בתקופת הבית השני סברו שהתורה אוסרת על אדם לקחת נשים נוספות על אשתו , אך ברור שאין זה פשט הכתובים והתורה לא אסרה ריבוי נשים . עם זאת , רוב המשפחות בישראל היו מונוגמיות . בתעודות אשוריות , בתעודות נוזי ולאחר מכן בשטרי נישואין ארמיים של יהודים מיב , מצוי לעתים תנאי שהתחייב הבעל , שלא לשאת אישה נוספת על אשתו . ייתכן ששטרות כאלה היו גם בחברה היהודית בתקופת המקרא , אבל אין לכך ראיות מפורשות ' . לדעת כמה חכמים קדומים וחוקרים בני זמננו , יש בדברי הנביאים רמזים ברורים שהמונוגמיה נתפסה כמבנה האידיאלי של המשפחה היהודית , ואין ספק שתפיסה זו מפורשת בדבריהם של כמה מחכמי התלמוד . ר ' יהודה בן בתירא מצא ראיה לעדיפות 1 ראה : ביאלובלוצקי , אשות , עמ י ; 383-384 זי פלק , "נישואין , " האנציקלופדיה המקראית , ה , טור , 859 ושם ספרות מחקרית נוספת . תנאיו של לבן עם יעקב , שלא ייקח נשים נוספות על בנותיו ( בראשית לא , נן , אינם משקפים את הנוהג בחברה הישראלית , אלא את בקשתו המיוחדת של לבן...
To the book