א. הטקסים והתפתחותם

טקס הנישואין בחברה היהודית בימי הביניים היה מורכב משלושה חלקים : שידוכין , אירוסין וכניסה לחופה ( נישואין . ( השידוכין היו מעין הסכם מסגרת מקדים לנישואין . בשידוכין נקבעו מועד החתונה , מקום המגורים של בני הזוג וההסדרים הכספיים ' . שלב זה לא נשא אופי דתי , ובטקס לא נכללו ברכות כלשהן או מעשה פולחני אחר . בתחילה אף לא נערכו השידוכין בפומבי , אלא בפגישות פרטיות בין הורי החתן להורי הכלה . לעומת זאת שני השלבים הבאים , האירוסין והקידושין , נשאו אופי דתי מובהק ונאמרו בהם ברכות מיוחדות . בראשון נאמרה ברכת האירוסין , ואילו בקידושין נאמרו שבע הברכות , והחתן והכלה נכנסו לחופה ועברו לגור יחדיו . המונחים הרווחים בספרות הרבנית לאפיון שלושת הטקסים הללו הם "שדך , " "קדש" ו " נשא , " אך לא תמיד הקפידו עליהם . החילופים הם בעיקר בין הראשון לשני . מתן פומבי לשידוכין ולאירוסין בא גם כדי להכביד על נישואי סתר , שהיו לעתים קרובות נישואין מתוך אהבה בין שני בני הזוג , שלא ברצון ההורים . בתחילה היו שני טקסים פורמליים בלבד : אירוסין ונישואין . ואולם , ברבות מקהילות ישראל בימי הביניים , במיוחד באירופה , אוחדו שניהם...  To the book