ב. העדות של ר' דוב בר בן ר' שביאור זלמן

וכך נפתחת האיגרת שכתב ר ' דוב בר לר' משה מייזלש : אהובי , ידידי , חביבי כנפשי מנעורי , איש נאמן רוח ונבון דבר , המכסה אני מידיד נפשי כל הקורות אותנו בשנה דאשתקד בשעת הרעש , ומגודל הנסים והנפלאות והאותות האלוקים הנוראים אשר ראינו מאור ישראל אבינו ז " ל הכ ] מ " הריני כפרת משכבו , [ לא נפל דבר וחצי דבר מכל אשר יצא מפי רוח קדשו era וכאשר ישאל איש בדבר האלקים ממש . וכאשר נראה בעליל , לכל ישראל היתה אורה ושמחה וששון 26 כר . ' מלשון הפתיחה נראה שר ' משה ביקש מר ' דוב בר לספר לו על המוצאות את רש"ז בעת המלחמה ור' דוב בר נענה לבקשתו . הדברים נכתבו כשנה לאחר תבוסת נפולאון ברוסיה ובשנה לאחר מות רש"ז . מכאן שהכותב יכול היה לתאר את מהלך האירועים במבט שלאחר מעשה . עם זאת , ניכר מדבריו שעקבות האירועים הדרמטיים שעברו על בני משפחת רש"ז במהלך השנה החולפת היו עדיין טריים וכי הוא כותב מתוך התרגשות רבה . זאת ועוד , כבר בראשית דבריו טוען ר' דוב בר את האיגרת במתח רוחני , משום שהוא מייחם לרש '' ז מעשי פלאות ויכולת נבואית . וכך הוא פותח את סיפורו : ותחלת הענין כך היה , מיד כאשר נכנם הצורר ורוצח הכללי , הידוע ב...  To the book