א. מות הגאון וההלשנה על ר' שביאור זלמן

ב 8 במאי של שנת 1798 ( די בסיוון תקג , ( ח " נשלח אל לופוחין , התובע הכללי בממשלת הקיסר פאוול הראשון , מכתב בחתימת "הירש בן דוד" המטיח האשמות שונות ברש"ז . החמורה שבהן מזדקרת כבר במשפט הפתיחה : "בפלך בילורוסיה בעיירה לוזני צץ לו אחד רב זלמן בן ברוך , קושר קשר , הולך ואוסף צעירים יהודים , פורקי עול , עושה רשימות בכוונה להיות עזר למהפכה שבארץ צרפת . " מכיוון שהקיסר פאוול היה שותף בברית המדינות האירופיות שנלחמו בצרפת המהפכנית , הרי שתמיכה של אזרח רוסי במהפכה הצרפתית כמוה כמרידה במלכות . אל האשמה חמורה זו נוספה הטענה שרש " ז והצעירים שאסף אליו "מנהלים הם חיים ללא מסגרת חוק , מלאי תענוגות שונים ובמלוא הפאר וההדר , שותים אוכלים ומסתובבים באפס מעשה . " ואם לא די בכך , הרי שהם גם "גנבים ולוקחי שוחד . " מחבר המכתב מעיד על עצמו שבניו גנבו ממנו סכום העולה על עשרת אלפים רובל ומסרו אותו לרש"ז . הירש בן דוד חותם את מכתבו בהמלצה שהשלטונות יגייסו את רש"ז ואת החסידים הנוהים אחריו לצבא וישלחו אותם אל שדה המערכה . לחלופין הוא מציע להגלות אותם לערבות סיביר . יחס העוינות כלפי רש"ז , המאפיין את המכתב בכללו...  To the book