ג. המאבק על זכות קיומם של המניינים החסידיים

פרסום התקנות שתוקנו בשקלוב ויישומן בידי קהילות האזור הצרו את צעדיהם של מנייני החסידים ברוסיה הלבנה . אין תמה אפוא שבצר להם פנו החסידים אל רש " ז וביקשו את עצתו . בנסיבות אלה באה לידי ביטוי דבקותו של רש " ז בהשקפה שהחסידים חייבים לנהוג באיפוק . ברוח זו הוא כתב לאנשי המניין החסידי בקהילת אושאץ : מודעת זאת בארץ הרעש הגדול שבמדינתנו , ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע בקרוב . ועל כן זאת העצה היעוצה על כל הארץ , לקיים מה שכתוב הבי כמעט רגע עד יעבור זעם , ועת לעשות לה ' הפרו תורתך כתיב . ובגלל הדבר הזה השמרו בנפשותיכם מלהתיצב נגד הקמים עליכם כדי להתפלל במנין מיוחד , ובה ' בטחתי שאל יעזבנו נס ו " ] נצח סלע ועד ] ובקרוב יחזיר העטרה ליושנה . מתברר אפוא כי באושאץ , הלא היא אושאצי , השוכנת מצפון מערב לשקלוב , פעל זה מכבר מניין של חסידים . בעקבות התקנות נדרשו החסידים לפזר את מניינם . נקל לשער שדרישה זו הייתה בגדר פגיעה צורבת בכבודם של החסידים , שלא לומר ביכולתם לנהל את התפילה על פי דרכם . ועם כל זאת , רש " ז הנחה אותם שלא להתעמת עם אויביהם ולקבל עליהם את הדין . הנחמה היחידה שרש"ז היה יכול להציע להם באו...  To the book