ו. שבירת הלב, ענווה ושפלות

לאחר שהנחה את הבינוני כיצד להתמודד עם תופעת המחשבות הזרות , נפנה רש"ז לטפל במכשול מסוג שונה . מדובר בבינוני שאיננו מסוגל לעבוד את ה' כראוי מחמת " טמטום הלב שנעשה כאבן ולא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפילה . וגם פעמים לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו מפני כבדות שבלבו . " האדם המתואר כאן לוקה בקהות רגשות . לכן אף על פי שהוא מתבונן בגדולת האל הוא איננו מצליח לעורר בנפשו רגשות של יראה ואהבה . כמו כן אין הוא מסוגל להימנע מדברים שאינם בגדר איסור אך יש בהם משום סיפוק של תאוות גופניות . העצה שמשיא רש"ז לבינוני הלוקה ב " טמטום הלב " נסמכת על משל המובא ב " ספר הזוהר : " "אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה . " לאמור : עץ שהאש איננה נאחזת בו בוטשים אותו , שוברים אותו לרסיסים ואלה בוערים היטב . הנמשל המתבקש הוא , שהאדם הסובל מ"טמטום הלב" חייב לשבור את לבו "דהיינו לקבוע עיתים להשפיל עצמו להיות נבזה בעיניו נמאס . " להלן מציע רש '' ז לבינוני המבקש להשפיל את עצמו ולשבר את לבו תחבולות שונות . בין השאר הוא ממליץ לפניו להיאחז בזיכרון של "חטאת נעורים . " מושג זה מתייחם להוצאת זרע לבטלה ש...  To the book