כאמור , רש " ז ראה את עיקר ייעודו בהדרכת החסידים בדרכי עבודת . ה' יתרה מזו , הוא סבר שלמרות אופייה האליטיסטי והאזוטרי של הבשורה החסידית , אפשר וראוי להנחיל אותה למי שמבקשים להסתפח אל קהל החסידים . הזירה העיקרית שבה פעל רש"ז כדי למלא את ייעודו זה הייתה החצר החסידית , שם הוא דרש ברוב עם ושם הוא נפגש ב"יחידות " עם החסידים שביקשו את עצתו . לכאורה הוא פעל בעניין זה בדומה למנהיגים חסידיים אחרים מקרב בני דורו . אלא שכפי שיתחוור בהמשך , הן היחידות הן הדרשה לבשו בחצרו של רש"ז אופי מיוחד . דומה שאחד המפתחות להבנת התפשטותה של החסידות בדורותיה הראשונים הוא הצירוף של דרך חדשה בעבודת ה' עם מנהיג המגלם דרך זו והמחויב להנחיל אותה לאחרים . זאת ועוד , כבר בשלב מוקדם של התפתחות החסידות נתפס המנהיג החסידי כמי שיש לאל ידו להעניק הדרכה אישית לכל חסיד . דוגמה מפורסמת לכך יש בפרק הזיכרונות שבו תיאר שלמה מימון את ביקורו בחצר המגיד ממזריטש . מימון סיפר שם כי כל אחד מן המקשיבים לדרשה של המגיד מצא בה מסר המתייחם אליו באופן אישי . רש"ז אימץ את הרעיון שהמנהיג החסידי אמור להעניק לכל חסיד הדרכה אישית , והוא אף נתן לכ...
To the book