|
|
לפנים בימי קדם נהגו ישראל לנהל את לוח השנה העברי על פי עדות ראייה של ' מולד הלבנה . ' עדים שראו את הלבנה בחידושה היו מגיעים לבית הדין ומעידים על כך בפני הדיינים , ועל פי עדות זו נקבע שיש לקדש את החודש החדש . פעמים היה החודש בן שלושים יום , ופעמים בן עשרים ותשעה ימים . שוני זה נוצר משום שמסלול הלבנה החודשי הוא בן עשרים ותשעה ימים , שתים עשרה שעות ו 793 / 1080 חלקי השעה . יוצא אפוא שהמסלול החודשי הוא בן 29 . 5 ימים , אך מכיוון שלא ניתן לקבוע את החודש באמצע היממה , שהרי צריך למנות לפי ימים שלמים , פעמים החודש בן שלושים יום ופעמים בן עשרים ותשעה ימים . אם לא הגיעו עדים להעיד על חידוש הלבנה לאחר עשרים ותשעה ימים היה בית הדין מקדש את החודש הבא , שלושים יום לאחר החודש שחלף . משקודש החודש על פי בית הדין יצאו שליחים לכל תפוצות ישראל להודיע בכל מקום ומקום שהיו יכולים להגיע אליו מהו המועד שחל בו ראש החודש . על פי קביעה זו ספרו את הימים לקראת כל חג וחג בלוח השנה . אולם , היו פעמים ששליחי בית הדין לא הספיקו להגיע אל יהודי התפוצות ולהודיעם על מועד ראש החודש , ולפיכך בשל ספק נהגו בני התפוצות לחוג כל...
To the book |
|
|