ד. דיון – היחס לחילוני

הראינו לעיל כיצד הרשז"א לא קיבל את ההרחבה ההלכתית בת הזמן האחרון הרואה את היהודי החילוני כ'תינוק שנשבה , ' וכתוצאה מכך החזיר את הדין המקורי של היהודי המומר , זה המחלל שבת בפרהסיא , שהוא כגוי לכל דבר . את תוצאות השוואה זו והשלכותיה ראינו בזה שהחילוני גורם אפילו ליינו שלו להיות יין נסך ; שאסור להזמינו ביום טוב ; שאין לתת מזונות לפניו בשבת או אף ביום חול ; ושצריך להמתין במוצאי שבת כדי ליהנות ממלאכת חילוני שנעשתה בשבת כפי שצריך לחכות במקרה שנכרי עשה כן – ' עד שייעשה . ' לאחר שהשווה הרשז"א את החילוני לגוי , לא רק להלכה אלא גם למעשה , הוא התמודד עם השאלה בדבר חייו של יהודי כזה , אם לא עדיף מותו מחייו , ומכיוון שחיים ללא תורה ומצוות לשיטתו אינם חיים , חכך במחשבתו ש'אפשר דמוטב יותר שימות מאשר לחיות בטעות כגוי . ' ' למעשה' אמנם פסק הרשז"א להציל את החילוני אך ' להלכה' אולי אין להצילו כיוון שכל חייו יחיה כגוי , ללא תורה ומצוות , ובמציאות כזו טוב לו מותו מחייו . ואולי יש כאן נסיגה מפסק הלכה מתבקש לאור מעמדו הנורמטיבי של היהודי החילוני לפי מסקנת הרשז"א . אמנם כן , אדם חילוני שכזה טוב מותו מחייו , א...  To the book