ב. דין חילוני כדין גוי

לאחר ששלל הרשז"א מהיהודי החילוני את ההגדרה הנורמטיבית המקובלת של ' תינוק שנשבה , ' החזיר על כנו את הדין המקורי המסורתי שלפיו ' ישראל שהוא מחלל שבת בפרהסיא או שהוא עובד עבודה זרה הרי הוא כגוי לכל דבריו . ' אין מדובר רק בהצהרה אלא בפסק הלכתי עם כל המשמעויות הנלוות אליו . דוגמה לכך ניתן לראות בדין מגע גוי או מחלל שבת בפרהסיא ביין של ישראל . לפי ההלכה גוי עובד עבודה זרה , שבמהלך הפולחן לאלילו מנסך לו יין , אוסר במגעו יין של ישראל , ומעתה נקרא יין זה ' יין נסך , ' האסור מן התורה בשתייה ובהנאה . עם השנים חלה הרחבה של דין זה ואף מגע של גוי שאינו עובד עבודה זרה יאסור את היין במגעו , והוא נקרא ' סתם יינם' האסור בשתייה בלבד ולא בהנאה . איסור זה הוא איסור מדרבנן , גזירה משום יין שנתנסך לעבודת אלילים . ברם , ישנה הלכה ה'עוקפת' הן את איסור יין נסך והן את איסור ' סתם יינם , ' וזאת כאשר היין מבושל , שאזי אין בו כל איסור והוא מותר אף אם נגע בו גוי . וזו לשון השולחן ערוך : ' יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים , מותר . ומאימתי נקרא מבושל , משהרתיח על גבי האש . ' בין הפוסקים בדור האחרון נתגלעה מחלוקת בה...  To the book